B"H
   Home About Us Book Store Online Audio Chassidus Via Telephone


Rambam
3 Chapters Per Day

Monday, 22 Adar, 5777
March 20, 2017

21 Adar, 5777 - March 19, 201723 Adar, 5777 - March 21, 2017

הלכות בית הבחירה פרק ה

א) הר הבית, והוא הר המורייה -- היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, והיה מוקף חומה; וכיפין על גבי כיפין היו בנויות מתחתיו, מפני אוהל הטומאה. וכולו היה מקורה סטיו לפנים מסטיו. [ב] וחמישה שערים היו לו -- אחד מן המערב, ואחד מן המזרח, ואחד מן הצפון, ושניים מן הדרום: רוחב כל שער עשר אמות, וגובהו עשרים; ויש להן דלתות.

ב) [ג] לפנים ממנו סורג מקיף סביב, גובהו עשרה טפחים. ולפנים מן הסורג החיל, גובהו עשר אמות; ועליו הוא אומר בקינות "ויאבל חל וחומה, יחדיו" (איכה ב,ח), וחומה זו חומת העזרה.

ג) [ד] לפנים מן החיל, העזרה; וכל העזרה הייתה אורך מאה שמונים ושבע, על רוחב מאה שלושים וחמש. ושבעה שערים היו לה -- שלושה מן הצפון סמוכין למערב, ושלושה מן הדרום סמוכין למערב, ואחד במזרח מכוון כנגד בית קודש הקודשים באמצע.

ד) [ה] כל שער מהן -- היה רוחבו עשר אמות, וגובהו עשרים אמה; והיו לו דלתות מחופות זהב -- חוץ משער מזרחי שהיה נחושת דומה לזהב, ושער זה הוא הנקרא שער העליון, והוא שער ניקנור.

ה) [ו] העזרה לא הייתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות, וקרובה למערב יתר מכל הרוחות; ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון.

ו) [ז] ולפני העזרה במזרח הייתה עזרת נשים, והיא הייתה אורך מאה ושלושים וחמש על רוחב מאה שלושים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה; ולא היו מקורות, וכן עתידין להיות.

ז) [ח] ומה הן משמשות -- דרומית מזרחית לשכת הנזירים, ששם מבשלין את שלמיהן ומגלחין את שיערן; מזרחית צפונית לשכת דיר העצים, ששם כוהנים בעלי מומין מתליעין בעצים, שכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול; צפונית מערבית לשכת המצורעין; מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן, והיא הייתה נקראת לשכת בית שמניה.

ח) [ט] עזרת נשים הייתה מוקפת כצוצטרה, כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן -- כדי שלא יהיו מעורבבין.

ט) ובית גדול היה בצד העזרה, בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל, והיה בנוי כיפה, ומוקף רובדין של אבן; והוא היה נקרא בית המוקד. ושני פתחים היו לו -- אחד פתוח לעזרה, ואחד פתוח לחיל. [י] וארבע לשכות היו בו, שתיים קודש ושתיים חול; וראשי פסיפסין מבדילין בין הקודש והחול.

י) ומה הן משמשות -- מערבית דרומית לשכת הטלאים, ודרומית מזרחית לשכת עושי לחם הפנים, מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקצום מלכי יוון, צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה.

יא) היורד לבית הטבילה מלשכה זו, היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו, והנרות דולקות מכאן ומכאן, עד שמגיע לבית הטבילה. ומדורה הייתה שם, ובית הכיסא של כבוד; וזה הוא כבודו -- מצאו נעול, בידוע שיש שם אדם.

יב) אורך העזרה מן המזרח למערב, מאה שמונים ושבע; וזה הוא חשבונן: מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה, ואורך ההיכל כולו מאה אמה, בין האולם ולמזבח שתיים ועשרים, המזבח שתיים ושלושים; מקום דריסת רגלי הכוהנים, והוא הנקרא עזרת כוהנים, אחת עשרה אמה; מקום דריסת רגלי ישראל, והוא הנקרא עזרת ישראל, אחת עשרה אמה. [יג] ורוחב העזרה מן הצפון לדרום, מאה ושלושים וחמש; וזה הוא חשבונן: מכותל צפוני עד בית המטבחיים שמונה אמות; בית המטבחיים שתים עשרה אמות ומחצה, ושם תולין ומפשיטין את הקודשים בצידו. [יד] מקום השולחנות שמונה אמות -- ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהן הנתחים, ומדיחין את הבשר לבשלו; ושמונה שולחנות היו. ובצד מקום השולחנות, מקום הטבעות ארבע ועשרים אמה; ושם שוחטין את הקודשים. [טו] ובין מקום הטבעות והמזבח שמונה אמות, והמזבח שתיים ושלושים, והכבש שלושים, ובין הכבש ולכותל דרומי שתים עשרה אמה ומחצה.

יג) מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח, שהוא רוחב שישים ומחצה, וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה, שהוא אורך שש ושבעים -- [טז] כל המרובע הזה, הוא הנקרא צפון: הוא המקום ששוחטין בו קודשי קודשים.

יד) [יז] שמונה לשכות היו בעזרת ישראל -- שלוש בצפון, ושלוש בדרום. שבדרום -- לשכת המלח, לשכת הפרווה, לשכת המדיחין: לשכת המלח, שם נותנין מלח לקרבן; לשכת הפרווה, שם מולחין עורות הקודשים, ועל גגה הייתה בית טבילה לכוהן גדול ביום הכפורים; לשכת המדיחין, שם היו מדיחין קרבי הקודשים, ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרווה.

טו) והשלוש שבצפון -- לשכת הגזית, לשכת הגולה, לשכת העץ: לשכת הגזית -- שבה סנהדרי גדולה יושבת, וחצייה היה קודש, וחצייה היה חול; ולה שני פתחים, אחד לקודש ואחד לחול. ובחצי של חול, היו הסנהדרין יושבין.

טז) לשכת הגולה, שם היה בור שממלאין ממנו בגולה; ומשם מספקין מים לכל העזרה. ולשכת העץ הייתה אחורי שתיהן, והיא הייתה לשכת כוהן גדול; והיא הנקראת לשכת פרהדרין. וגג שלושתן שווה. ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל -- אחת מימין שער מזרחי, והוא לשכת פינחס המלביש; ואחת משמאלו, והיא לשכת עושה חביתין. וזו היא צורת כל הלשכות והעזרה כולה, כפי מידותיה.


הלכות בית הבחירה פרק ו

א) המקדש כולו לא היה במישור, אלא במעלה ההר -- כשאדם נכנס משער מזרחי להר הבית, מהלך עד סוף החיל בשווה; ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

ב) ומהלך כל עזרת נשים בשווה; ועולה ממנה לעזרת ישראל, שהיא תחילת העזרה, בחמש עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

ג) ומהלך כל עזרת ישראל בשווה; ועולה ממנה לעזרת הכוהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלוש מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. נמצאת עזרת כוהנים, גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.

ד) ומהלך כל עזרת כוהנים, והמזבח, ובין האולם ולמזבח, בשווה; ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. והאולם וההיכל, כולו בשווה.

ה) נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית, שתיים ועשרים אמות; וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח, אינו רואה פתח ההיכל; ומפני זה, עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך, כדי שיהיה כוהן העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל, בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל.

ו) ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים, ששם הלויים נותנין הכינורות והנבלים והמצלתיים וכל כלי השיר; ועל הדוכן העולה מעזרת ישראל לעזרת הכוהנים, היו הלויים עומדים בשעה שאומרין שירה על הקרבן.

ז) הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול -- אם היו גגותיהן שווין עם קרקע העזרה, תוכן חול וגגותיהן קודש; ואם אינן שווין, אף גגותיהן חול -- שהגגות והעלייות לא נתקדשו. לפיכך גגין אלו -- אין אוכלין שם קודשי קודשים, ולא שוחטין קודשים קלים.

ח) היו בנויות לחול ופתוחות לקודש -- תוכן קודש לאכילת קודשי קודשים, אבל אין שוחטין שם קודשים קלים; והנכנס לשם בטומאה, פטור; וגגותיהן, חול לכל דבר. [ט] המחילות הפתוחות לעזרה, קודש; והפתוחות להר הבית, חול. החלונות ועובי החומה כלפנים -- בין לאכילת קודשי קודשים, בין לטומאה.

ט) [י] בית דין שרצו להוסיף על ירושלים, או להוסיף על העזרה -- מוסיפין; ויש להן למשוך העזרה עד המקום שירצו מהר הבית, ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו.

י) [יא] אין מוסיפין על העיר, או על העזרות -- אלא על פי מלך, ועל פי נביא, ובאורים ותומים, ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים: שנאמר "ככול, אשר אני מראה אותך... וכן, תעשו" (שמות כה,ט), לדורות; ומשה רבנו, מלך היה.

יא) [יב] וכיצד מוסיפין על העיר, עושין בית דין שתי תודות, ולוקחין לחם חמץ שבהן, והולכין בית דין אחר שתי התודות, ושתי התודות זו אחר זו; ועומדין בכינורות ובנבלים ובצלצל, על כל פינה ופינה ועל כל אבן ואבן שבירושלים; ואומרים "ארוממך ה', כי דיליתני" (תהילים ל,ב): עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו, ועומדין שם. ואוכלין שם לחם תודה אחת משתי התודות, והשנייה נשרפת. ועל פי הנביא -- שורפין את זו, ואוכלין את זו.

יב) [יג] וכן אם הוסיפו על העזרה, מקדשין אותה בשיירי המנחה -- מה ירושלים, התודה שנאכלת בה מקדשתה, אף העזרה, שיירי המנחות שאין נאכלין אלא בה הן שמקדשין אותה בהן; ואוכלין אותן בסוף המקום שקידשו.

יג) [יד] כל מקום שלא נעשה בכל אלו, וכסדר הזה -- לא נתקדש קידוש גמור. וזה שעשה עזרא שתי תודות, זכר הוא שעשה -- ולא במעשיו נתקדש המקום, שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים; ובמה נתקדשה, בקדושה ראשונה שקידשה שלמה -- שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא.

יד) [טו] לפיכך מקריבין הקרבנות כולן, אף על פי שאין שם בית מצוי; ואוכלין קודשי קודשים בכל העזרה, אף על פי שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה; ואוכלין קודשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים, אף על פי שאין שם חומה: שקדושה ראשונה קידשה לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא.

טו) [טז] ולמה אני אומר במקדש וירושלים, קדושה ראשונה קידשתן לעתיד לבוא, ובקדושת שאר ארץ ישראל לעניין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן, לא קידשה לעתיד לבוא -- לפי שקדושת המקדש וירושלים, מפני השכינה; ושכינה, אינה בטלה: הרי הוא אומר "והשימותי את מקדשיכם" (ויקרא כו,לא); ואמרו חכמים, אף על פי ששוממין, בקדושתן הם עומדין.

טז) אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות, אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים; וכיון שנלקחה הארץ מידיהם, בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה מן המעשרות ומן השביעית -- שהרי אינה ארץ ישראל. וכיון שעלה עזרא וקידשה, לא קידשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה; ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל, ונתקדש בקדושת עזרא השנייה -- הרי הוא מקודש היום, ואף על פי שנלקח הארץ ממנו, וחייב בשביעית ובמעשרות, על הדרך שביארנו בהלכות תרומה.


הלכות בית הבחירה פרק ז

א) מצות עשה ליראה מן המקדש, שנאמר "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל); ולא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה על יראתו. [ב] ואיזו היא יראתו -- לא ייכנס אדם להר הבית במקלו, או במנעלו שברגליו, או באפונדתו, או באבק שעל רגליו, או במעות הצרורין לו בסדינו. ואין צריך לומר, שאסור לו לרוק בכל הר הבית; אלא אם נזדמן לו רוק, מבליעו בכסותו.

ב) ולא יעשה הר הבית דרך שייכנס מפתח וייצא בפתח שכנגדה, כדי לקצר הדרך; אלא יקיפו מבחוץ. ולא ייכנס לו אלא לדבר מצוה. [ג] וכל הנכנסין להר הבית, נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל -- חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף על השמאל. לפיכך היו שואלין לו, מה לך מקיף על השמאל, שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך; שאני מנודה, השוכן בבית הזה ייתן בלבבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

ג) [ד] כל שהשלים עבודה ונסתלק לו, אינו יוצא ואחוריו להיכל; אלא מהלך אחורנית מעט מעט, ומהלך על צידו עד שיצא מן העזרה. וכן אנשי משמר ואנשי מעמד, ולויים מדוכנן -- כך הן יוצאין מן המקדש, כמי שפוסע אחר תפילה לאחוריו. כל זה ליראה מן המקדש.

ד) [ה] לא יקל אדם את ראשו כנגד שער מזרחי של עזרה, שהוא שער ניקנור -- מפני שהוא מכוון כנגד בית קודש הקודשים. וכל הנכנס לעזרה -- יהלך בנחת במקום שמותר לו להיכנס לשם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני האדון ה', שאמר "והיו עיניי וליבי שם, כל הימים" (מלכים א ט,ג); ומהלך באימה ויראה ופחד ורעדה, שנאמר "בבית אלוהים, נהלך ברגש" (תהילים נה,טו).

ה) [ו] ואסור לאדם לישב בכל העזרה; ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דויד בלבד, שנאמר "ויבוא המלך דויד, ויישב לפני ה'" (שמואל ב ז,יח). והסנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית, לא היו יושבין אלא בחצייה של חול.

ו) [ז] אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו -- לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם, ולא יישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח: שנאמר "את שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל) -- מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם; אף על פי שחרב, בקדושתו עומד.

ז) [ח] בזמן שהיה המקדש בנוי -- אסור לו לאדם להקל את ראשו מן הצופים, שהוא חוץ לירושלים ולפנים: והוא שיהיה רואה את המקדש, ולא יהיה גדר מפסיק בינו ובין המקדש.

ח) [ט] אסור לאדם לעולם שייפנה או שיישן, בין מזרח למערב; ואין צריך לומר, שאין קובעין בית הכיסא בין מזרח למערב בכל מקום -- מפני שההיכל במערב. לפיכך לא ייפנה לא למערב, ולא למזרח שהוא כנגד המערב, אלא בין צפון לדרום נפנים, וישנים. וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים -- לא יישב ופניו כלפי הקודש, אלא יסלק הקודש לצדדין.

ט) [י] ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד העזרה, שולחן כצורת השולחן, ומנורה כצורת המנורה; אבל עושה מנורה של חמישה קנים, או של שמונה קנים, או מנורה שאינה של מתכת, אף על פי שיש לה שבעה קנים.

י) [יא] שלוש מחנות היו ישראל במדבר -- מחנה ישראל, והיא ארבע מחנות; ומחנה לוייה, שנאמר בה "וסביב למשכן, יחנו" (במדבר א,נ); ומחנה שכינה, והיא מפתח חצר אוהל מועד ולפנים.

יא) וכנגדן לדורות -- מפתח ירושלים עד הר הבית, כמחנה ישראל, ומפתח הר הבית עד פתח העזרה שהוא שער ניקנור, כמחנה לוייה; ומפתח העזרה ולפנים, מחנה שכינה. והחיל ועזרת הנשים, מעלה יתרה בבית העולמים.

יב) כל ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות; ומה היא קדושתה, שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והביכורים -- מה שאין מביאין כן, משאר ארצות.

יג) עשר קדושות הן בארץ ישראל, וזו למעלה מזו: עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ -- שמשלחין מתוכן את המצורעין, ואין קוברין בתוכן מת עד שירצו שבעה טובי העיר או כל אנשי העיר; ואם יצא המת חוץ לעיר, אין מחזירין אותו לתוכה אף על פי שרצו כולן להחזירו.

יד) רצו בני העיר להוציא הקבר מן המדינה, מפנין אותו; וכל הקברות מפנין, חוץ מקבר נביא או מלך. קבר שהקיפתו העיר, בין מארבע רוחותיו בין משתי רוחות זו כנגד זו -- אם היה בינו ובין העיר יתר מחמישים אמה לכאן וחמישים לכאן, אין מפנין אותו עד שירצו כולם; פחות מכאן, מפנין אותו.

טו) [יד] ירושלים מקודשת משאר העיירות המוקפות חומה -- שאוכלין קודשים קלים ומעשר שני, לפנים מחומתה. ואלו דברים שנאמרו בירושלים: אין מלינין בה המת, ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם, ואין משכירין בתוכה בתים, ואין נותנין בה מקום לגר תושב, ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דויד וקבר חולדה שהיו בה מימות נביאים הראשונים, ואין נוטעין בה גינות ופרדסים, ואינה נזרעת ולא נחרשת שמא תסרח, ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגינת ורדים שהייתה שם מימות נביאים הראשונים, ואין מקיימין בה אשפה מפני השרצים, ואין מוציאין הימנה זיזין וכצוצטראות לרשות הרבים מפני אוהל הטומאה, ואין עושין בה כבשונות מפני העשן, ואין מגדלין בה תרנגולין מפני הקודשים; וכן לא יגדלו הכוהנים תרנגולים בכל ארץ ישראל, מפני הטהרות. ואין הבית נחלט בה, ואינו מיטמא בנגעים, ואינה נעשית עיר הנידחת, ואינה מביאה עגלה ערופה לפי שלא נתחלקה לשבטים.

טז) [טו] הר הבית מקודש ממנה -- שאין זבין וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית; ואין צריך לומר, טמא מת שהוא נכנס לשם.

יז) [טז] החיל מקודש ממנו -- שאין גויים וטמא מת ובועל נידה, נכנסים לשם. [יז] עזרת נשים מקודשת מן החיל -- שאין טבול יום נכנס לשם, ואיסור זה מדבריהם; אבל מן התורה, מותר לטבול יום להיכנס למחנה לוייה. וטמא שנכנס לעזרת הנשים, אינו חייב חטאת.

יח) עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים -- שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת. [יט] עזרת כוהנים מקודשת ממנה -- שאין ישראל נכנסין לשם, אלא בשעת צורכיהם לסמיכה ולשחיטה ולתנופה.

יט) [כ] בין האולם ולמזבח מקודש ממנה -- שאין בעלי מומין, ופרועי ראש, וקרועי בגדים, נכנסין לשם. [כא] ההיכל מקודש מבין האולם ולמזבח -- שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידיים ורגליים. [כב] בית קודש הקודשים מקודש ממנו -- שאין נכנס לשם אלא כוהן גדול ביום הכיפורים, בשעת העבודה. [כג] מקום שהיה בעלייה על קודש הקודשים -- אין נכנסין לו אלא פעם אחת בשבוע, לידע מה הוא צריך לחזק בדקו.

כ) בשעה שנכנסין הבנאין לבנות ולתקן בהיכל, או להוציא משם את הטומאה -- מצוה שיהיו נכנסין כוהנים תמימים; לא מצאו תמימים, ייכנסו בעלי מומין; ואם אין שם כוהנים, ייכנסו לויים; לא מצאו לויים, ייכנסו ישראל. מצוה בטהורים; לא מצאו טהורים, ייכנסו טמאים. טמא ובעל מום, ייכנס טמא ואל ייכנס בעל מום -- שהטומאה דחויה בציבור.

כא) וכל הנכנסין להיכל לתקן, ייכנסו בתיבות; אם אין שם תיבות, או שאי אפשר להם שיעשו בתיבות -- ייכנסו דרך פתחים.


  Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    PDA
  • Palm Pilot
  • Pocket PC
  • P800
  • General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2004
    All Rights Reserved
    Chassidus.com