סדר תפילותנוסח ברכות התפילה וסידורן:

(א) ברוך אתה ה', אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקוב, האל הגדול הגיבור והנורא. אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכול, זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם, מלך רחמן מושיע ומגן. ברוך אתה ה', מגן אברהם. (ב) אתה גיבור לעולם ה', מחיה מתים אתה רב להושיע, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים, רופא חולים, וסומך נופלים ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות, ומי דומה לך ממית ומחיה, ונאמן אתה, להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחיה המתים. (ג) אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך, סלה. ברוך אתה ה', האל הקדוש. (ד) אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה; חוננו מאיתך דעה, ובינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת. (ה) השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה, לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה. (ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו, ומחול לנו מלכנו כי פשענו, כי אל טוב וסלח, אתה. ברוך אתה ה', חנון ומרבה לסלוח. (ז) ראה בעוניינו, וריבה ריבנו, ומהר לגואלנו, כי אל מלך גואל חזק אתה. ברוך אתה ה', גואל ישראל. (ח) רפאנו ה' אלוהינו ונירפא, הושיענו וניוושעה, והעלה רפואה שלמה לכל תחלואינו, כי אל רופא רחמן אתה. ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל. (ט) ברכנו ה' אלוהינו בכל מעשה ידינו, וברך את שנתנו ותן טל ומטר על פני האדמה, ושבע את העולם כולו מטובך, ורווה פני תבל מעושר מתנות ידיך. ושומרה והצילה ה' אלוהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה, מכל מיני משחית ומכל מיני פורענות; ותן לה אחרית ותקווה שובע ושלום וברכה, כשנים הטובות. ברוך אתה ה', מברך השנים. (י) תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ את כל גלייותינו, מארבע כנפות הארץ, לארצנו. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל. (יא) השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה לבדך ברחמים בצדק ובמשפט. ברוך אתה ה', מלך אוהב צדקה ומשפט. (יב) למשומדים אל תהי תקווה, כל המינים כרגע יאבדו, ומלכות זדון תעקור ותשבור, מהרה בימינו. ברוך אתה ה', שובר אויבים ומכניע זדים. (יג) על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק, ועל שארית עמך בית ישראל, יהמו רחמיך ה' אלוהינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת; ושים חלקנו עימהם לעולם, לא נבוש, כי בשמך בטחנו, ולישועתך נשענו. ברוך אתה ה', משען ומבטח לצדיקים. (יד) תשכון בתוך ירושלים עירך, כאשר דיברת, ובנה אותה בניין עולם, במהרה בימינו. ברוך אתה ה', בונה ירושלים. (טו) את צמח דויד, מהרה תצמיח, וקרנו, תרום בישועתך. ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה. (טז) שמע קולנו ה' אלוהינו, חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים ורצון את תפילתנו; מלפניך מלכנו, ריקם אל תשיבנו: כי אתה, שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה. (יז) רצה ה' אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. ותרצנו, ותחזינה עינינו בשובך לנווך, לציון ברחמים, כמאז. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון. (יח) מודים אנחנו לך: שאתה הוא ה' אלוהינו, צור חיינו מגן ישענו, אתה הוא, לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורין בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל ניסיך ונפלאותיך שבכל עת ועת, ערב ובוקר וצוהריים. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך, כל החיים יהללו את שמך הגדול, כי טוב האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות. (יט) שים שלום, טובה וברכה, חן וחסד ורחמים עלינו, ועל ישראל עמך. וברכנו כולנו כאחד, ממאור פניך, כי ממאור פניך נתת לנו ה' אלוהינו, תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ושלום. וטוב בעיניך, לברך את עמך ישראל בכל עת בשלום. ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום.

בימות החמה, אומר בברכה שנייה רב להושיע, מוריד הטל, מכלכל חיים בחסד וכו'; ומברך ברכה תשיעית, בנוסח זה:

ברכנו ה' אלוהינו, בכל מעשה ידינו, וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה, כשנים הטובות. ברוך אתה ה', מברך השנים.

בלילי מוצאי שבת, ומוצאי יום הכיפורים, ומוצאי ימים טובים, מברך ברכה רביעית בנוסח זה:

אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה; ואתה הבדלת בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לגויים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. כשם שהבדלת בין קודש לחול, כך פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורענות המתרגשות לבוא בעולם; ושומרנו מן הכול, וחוננו מאיתך דעה ובינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת.

בראשי חודשים, ובחולו של מועד, מוסיף בברכת שבע עשרה, בערבית ושחרית ומנחה, ומברך אותה בנוסח זה:

רצה ה' אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא יגיע ייראה יירצה יישמע ייפקד ייזכר לפניך זכרוננו, זכרון אבותינו, זכרון ירושלים עירך, זכרון משיח בן דויד עבדך, זכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה לחן לחסד ולרחמים -- ביום ראש החודש הזה, לרחם בו ולהושיענו. זוכרנו ה' אלוהינו בו לטובה, פוקדנו בו לברכה, הושיענו בו לחיים, בדבר ישועה ורחמים; חוס וחוננו, ורחם עלינו, ומלטנו בו מכל צרה ויגון, ושמחנו בו שמחה שלמה. ותרצנו, ותחזינה עינינו בשובך לנווך, לציון ברחמים, כמאז. ברוך אתה ה', המחזיר שכינתו לציון.

ובחולו של מועד אומר:

ביום מקרא קודש הזה, ביום מועד חג המצות הזה -- או, ביום מועד חג הסוכות הזה -- לרחם בו עלינו ולהושיענו.

ביום התענית, מברך ברכת שש עשרה היחיד בנוסח זה:

שמע קולנו ה' אלוהינו, וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים ורצון את תפילתנו; מלפניך מלכנו, ריקם אל תשיבנו. עננו, ה' אלוהינו, עננו ביום צום התענית הזה -- כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו, ואל תעלם אוזנך משמוע תפילתנו, והיה קרוב, לשווענו: טרם נקרא, ואתה תענה; נדבר, ואתה תשמע. כדבר שנאמר -- והיה טרם יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כי אתה, שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.

ושליח ציבור אומר נוסח זה, ברכה בפני עצמה; אחר ברכה שביעית, אומר:

עננו, ה' אלוהינו, עננו ביום צום התענית הזה -- כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו, ואל תעלם אוזנך משמוע תפילתנו, והיה קרוב, לשווענו: טרם נקרא, ואתה תענה; נדבר, ואתה תשמע. כדבר שנאמר -- והיה טרם יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כי אתה עונה, בכל עת צרה וצוקה; פודה, ומציל. ברוך אתה ה', העונה בעת צרה.

בתשעה באב, מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:

רחם ה' אלוהינו, עלינו, ועל ישראל עמך, ועל ירושלים עירך: העיר האבילה, החרבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה לגיונים, ויירשוה עובדי פסילים; וייתנו נבלת עבדיך, מאכל לעוף השמיים ולבהמת הארץ. על כן ציון במרר תבכה, וירושלים תיתן קולה: ליבי ליבי על חלליהם, מעיי מעיי על הרוגיהם! ראה ה' והביטה, ורחם שוממותיה ונחמה -- כי אתה ה' באש יסדתה, ובאש אתה עתיד לבנותה: ככתוב ואני אהיה לה נאום ה', חומת אש סביב; ולכבוד, אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

בפורים, מברך ברכת שמונה עשרה בנוסח זה:

מודים אנחנו לך: שאתה הוא ה' אלוהינו, צור חיינו מגן ישענו, אתה הוא, לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל ניסיך שבכל יום ויום, על נפלאותיך שבכל עת ועת, על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות, שעשית עימנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה: בימי מורדכיי ואסתר, כשעמד המן הרע על עמך בית ישראל, וביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז; ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, ודנת את דינם, ורבת את ריבם, ונקמת את נקמתם; והפרת את עצתו, וקילקלת את מחשבתו, והשיבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ; ועשית לך שם גדול בעולמך, ולעמך ישראל עשית פלא וניסים. כשם שעשית עימהן פלא וניסים, כך עשה עימנו ניסים וגבורות בעת ובעונה הזאת! ועל כולם ה' אלוהינו, אנו מודים לך. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך...

בחנוכה, מברך ברכה זו בנוסח הזה:

מודים אנחנו לך... ועל נפלאותיך שבכל עת ועת, על הניסים ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן, שעשית עימנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה: בימי מתתיה בן יוחנן כוהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך בית ישראל, לבטלם מתורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך; ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, ודנת את דינם, ורבת את ריבם, ונקמת את נקמתם; ומסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים ופושעים ביד עושי תורתך; ועשית לך שם גדול בעולמך, ולעמך ישראל עשית פלא וניסים. כשם שעשית עימהן ניסים וגבורות, כך עשה עימנו ניסים וגבורות בעת ובעונה הזאת! ועל כולם ה' אלוהינו, אנו מודים לך. הטוב כי לא כלו רחמיך...

שליח ציבור, מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:

נקדישך ונעריצך, ונשלש לך קדושה משולשת, כדבר האמור על יד נביאך: וקרא זה אל זה, ואמר -- קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות; מלוא כל הארץ, כבודו! כבודו וגודלו, מלא עולם; ומשרתיו שואלים, איה מקום כבודו. משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה', ממקומו! ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך מלכנו עלינו, כי מחכים אנו לך. מתיי תמלוך בציון, בחיינו ובימינו! תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך, לדור ודור ולנצח נצחים. ועינינו תראינה במלכות עוזך, כדבר האמור בשירי קודשך על ידי דויד משיח צדקך: ימלוך ה' לעולם, אלוהייך ציון לדור ודור; הללו יה! לדור ודור נגיד גודלך, ולנצח נצחים קדושתך נקדיש; ושבחך אלוהינו מפינו לא ימוש, כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש.

בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה ואמר, כל העם עונין: קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות; מלוא כל הארץ, כבודו! וכשהוא אומר איה מקום כבודו, כל העם עונין: משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה', ממקומו! וכשהוא אומר בחיינו ובימינו, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר על ידי דויד משיח צדקך, כל העם עונין: ימלוך ה' לעולם, אלוהייך ציון לדור ודור; הללו יה! וכל אלו הדברים שעונין הציבור, הוא קורא עימהן; ולא יגביה קולו, בעת שהן עונין עימו.

ואחד היחיד ואחד הציבור, בעשרה ימים שמראש השנה עד יום הכיפורים, אומר בסוף ברכה זו, כאמור ויגבה ה' צבאות, במשפט; והאל הקדוש, נקדש בצדקה. ברוך אתה ה', המלך הקדוש.

שליח ציבור אומר קדיש לעולם, קודם כל תפילה, ואחר כל תפילה; ואחר שאמר סדר היום -- בכל עת שיאמר סדר היום, יתחנן מעט, ויאמר קדיש; וכשישלים לקרות בתורה, ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים, כשיגמור תחנוניו, יאמר קדיש.

---

נוסח הקדיש:

יתגדל ויתקדש שמיה רבה! בעלמא דיברא כרעותיה, וימלוך מלכותיה, ויצמח פורקניה, ויקרב משיחיה, ויפרוק עמיה, בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב; ואימרו אמן! יהא שמיה רבה מברך לעלמא ולעלמי עלמיא!! יתברך! ישתבח יתפאר, יתרומם יתעלה, יתהדר יתהלל, ויתנשא שמיה דקודשא, בריך הוא! לעילא לעילא מכל בירכתא שירתא ותושבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא; ואימרו אמן!

בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא, כל העם עונין אמן. ובעת שהוא אומר תחילה ואימרו אמן, כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלמא ולעלמי עלמיא. ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך, בכל כוחו של אדם. וכשהוא אומר יתברך, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר בריך הוא, כל העם עונין אמן. וכשהוא אומר בסוף ואימרו אמן, כל העם עונין אמן. וכסדר הזה עונין, בכל קדיש וקדיש.

קדיש בתרא. כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפילה, שאינו אומר אחריו כלום, אלא כל העם שומעין אותו ויוצאין ונפטרין -- נהגו העם כולם, להוסיף בסופו נוסח זה:

תתקבל צלותכון ותתעביד בעותכון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל, קדם אבוהון די בשמיא; יהא שלמא רבה משמיא וסייעתא ופורקנא עליכון ועלנא, ועל כל קהלהון דישראל; ואימרו אמן! עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום על כל ישראל.

קדיש דרבנן. כל עשרה מישראל או יתר שהיו עוסקין בתלמוד תורה שבעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין -- אומר אחד מהן מעומד, קדיש בנוסח זה:

יתגדל ויתקדש שמיה רבה! דעתיד לחדתא עלמא, ולאחאה מיתיא ולמפרק חייא, ולמבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא, ולמעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא די שמיה לאתריה בזיוויה וביקריה, וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה, ויבע משיחיה ויפרוק עמיה, בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב; ואימרו אמן! יהא שמיה רבה מברך לעלמא ולעלמי עלמיא!! יתברך! ישתבח יתפאר, יתרומם יתעלה, יתהדר יתהלל, ויתנשא שמיה דקודשא, בריך הוא! לעילא לעילא מכל בירכתא שירתא ותושבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא; ואימרו אמן! על רבנן ועל תלמידיהון ועל תלמידי תלמידיהון דעסקינן באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר, יהי להון ולכון חינא וחיסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון די בשמיא, ואימרו אמן! יהא שלמא רבה משמיא וסייעתא ופורקנא עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דישראל, ואימרו אמן! עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום על כל ישראל. וזה הוא הנקרא קדיש דרבנן.

נהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ובפסוקים אלו -- פעמים בכולן, ופעמים במקצתן:

לפניך, אני כורע ומשתחווה ומתחנן -- אדון העולם, אלוהי האלוהים ואדוני האדונים: כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה נאמר לה', מה נדבר ומה נצטדק? חטאנו ועווינו, והרשענו ומרדנו; וסור ממצוותיך, וממשפטיך. לך ה', הצדקה; ולנו, בושת הפנים. הושחרו פנינו מפני אשמתנו, ונכפפה קומתנו מפני עוונותינו; אין לנו פה להשיב, ולא מצח להרים ראש. אלוהיי -- בושתי ונכלמתי להרים אלוהיי פניי אליך, כי עוונותינו רבו למעלה ראש, ואשמתנו גדלה עד לשמיים; אין בנו מעשים. עשה עימנו צדקה למען שמך, כמו שהבטחתנו על ידי נביאיך: למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום לך -- לבלתי, הכריתך. לא למענכם אני עושה, בית ישראל -- כי אם לשם קודשי. לא לנו ה', לא לנו: כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמיתך. למה, יאמרו הגויים, איה נא, אלוהיהם? אנא ה', אל תפן אל קשי העם הזה, ואל רשעו, ואל חטאתו! סלח נא לעוון העם הזה, כגודל חסדך, וכאשר נשאת לעם הזה, ממצריים ועד הנה. למען שמך, ה', וסלחת לעווני, כי רב הוא. ה' שמעה, ה' סלחה, ה' הקשיבה ועשה, אל תאחר: למענך אלוהיי, כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.

נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים, כשמגביה פניו מן הקרקע; בפסוקים אלו, אומר:

ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו. זכור רחמיך ה', וחסדיך: כי מעולם, המה. אל תזכור לנו, עוונות ראשונים; מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאוד. קומה, עזרתה לנו; ופדנו, למען חסדך. יהי חסדך ה', עלינו, כאשר, ייחלנו לך. אם עוונות, תשמור יה, ה', מי יעמוד? כי עימך הסליחה, למען תיוורא. ה', הושיעה; המלך יעננו, ביום קוראנו! כי הוא, ידע יצרנו; זכור, כי עפר אנחנו. עוזרנו אלוהי ישענו, על דבר כבוד שמך; והצילנו וכפר על חטאותינו, למען שמך!

וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום תמיד, בתחנונים אלו:

ה', אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, שומרה זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם, אליך. והוא רחום יכפר עוון, ולא ישחית; והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו. כי אתה ה', טוב וסלח; ורב חסד, לכל קוראיך. צדקתך צדק, לעולם; ותורתך, אמת. מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע, לשארית נחלתו? לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו; ותשליך במצולות ים, כל חטאותם. תיתן אמת ליעקוב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו, מימי קדם. ברוך אדוניי יום יום, יעמוס לנו; האל ישועתנו, סלה. ה' צבאות, עימנו; משגב לנו אלוהי יעקוב, סלה. ה', צבאות -- אשרי אדם, בוטח בך. ברוך אלוהינו ברוך אדונינו, ברוך בוראנו שבראנו לכבודו, שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת על ידי משה רבנו, חיי עולם נטע בתוכנו. הרחמן יפתח ליבנו לתלמוד תורתו, וייתן בליבנו אהבתו ויראתו, לעשות רצונו כרצונו, ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה -- למען לא ניגע לריק, ולא נלד לבהלה. כן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהינו, שנחיה לשמור חוקיך בעולם הזה ולימות המשיח, כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא, למען יזמרך כבוד ולא יידום. ה' אלוהיי, לעולם אודך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי...

נהגו מקצת העם, לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו, שיר מזמור שהיו הלויים אומרים בבית המקדש באותו היום. וקורין לדויד -- אליך ה', נפשי אשא, כל המזמור. וקוראין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה, תלמידי חכמים... אין כאלוהינו, אין כאדונינו... אך צדיקים יודו לשמך, יישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך, כי לא עזבת דורשיך ה': כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.

כבר אמרנו בספר הזה, שבימי השבתות, וימים טובים, מתפלל אדם בכל תפילה שבע ברכות -- שלוש ראשונות ושלוש אחרונות, וברכה אחת אמצעית מעין היום. ובראש השנה, וביום הכיפורים של יובל, מתפלל באמצע שלוש ברכות, ובתפילת מוסף בלבד; ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו, תשע ברכות. ובמוסף ראש חודש, ובמוסף חולו של מועד, מתפלל שבע, שלוש ראשונות ושלוש אחרונות וברכה אחת באמצע.