<.header.>
Rambam
1 Chapter Per Day

Tuesday, 2 Iyyar, 5778
April 17, 2018

1 Iyyar, 5778 - April 16, 20183 Iyyar, 5778 - April 18, 2018

הלכות מגילה וחנוכה

הלכות מגילה וחנוכה. יש בכללן שתי מצוות עשה מדברי סופרים, ואינן מן המניין. וביאור שתי מצוות אלו בפרקים אלו.


הלכות מגילה פרק א

א) קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים; והדברים ידועים, שהיא תקנת נביאים. והכול חייבין בקריאתה -- אנשים, ונשים, וגרים, ועבדים משוחררין; ומחנכין את הקטנים לקרותה. ואפילו כוהנים בעבודתם, מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה; וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה -- קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת שאין לו קוברין: שהפוגע בו -- קוברו תחילה, ואחר כך קורא.

ב) אחד הקורא, ואחד השומע מן הקורא -- יצא ידי חובתו: והוא, שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה; לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא.

ג) מצוה לקרות את כולה. ומצוה לקרותה בלילה, וביום; וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום. ומברך קודם קריאתה, בלילה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וביום, אינו חוזר ומברך שהחיינו. ומקום שנהגו לברך אחריה, מברך: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, האל הרב את ריבנו והדן את דינינו, והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו; ברוך אתה ה', האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע.

ד) איזה הוא זמן קריאתה, זמנים הרבה תיקנו לה, שנאמר "בזמניהם" (אסתר ט,לא); ואלו הם, זמני קריאתה: כל מדינה שהייתה מוקפת חומה בימי יהושוע בן נון, בין בארץ בין בחוצה לארץ, אף על פי שאין לה עכשיו חומה -- קורין בחמישה עשר לאדר; ומדינה זו, היא הנקראת כרך. וכל מדינה שלא הייתה מוקפת חומה בימות יהושוע, אף על פי שהיא מוקפת עתה -- קוראין בארבעה עשר; ומדינה זו, היא הנקראת עיר.

ה) שושן הבירה, אף על פי שלא הייתה מוקפת חומה בימי יהושוע -- קוראין בחמישה עשר שבה היה הנס, שנאמר "ונוח בחמישה עשר בו" (אסתר ט,יח). ולמה תלו הדבר בימי יהושוע -- כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותו הזמן, כדי שיהיו קוראין כבני שושן; וייחשבו כאילו הם כרכין מוקפין, אף על פי שהם עתה חרבין, הואיל והיו מוקפין בימי יהושוע, ויהיה זיכרון לארץ ישראל בנס זה.

ו) בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסייות אלא בשני ובחמישי, תיקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים ביום הכניסה. כיצד, אם חל יום ארבעה עשר להיות בשני או בחמישי, קוראין בו ביום; ואם חל להיות ביום אחר חוץ משני וחמישי, מקדימין וקוראין בשני או בחמישי הסמוך לארבעה עשר.

ז) כיצד, חל ארבעה עשר להיות באחד בשבת, מקדימין וקוראין בחמישי, שהוא יום אחד עשר; חל להיות בשלישי, קוראין בשני, שהוא יום שלושה עשר; חל להיות ברביעי, קוראין בשני, שהוא יום שנים עשר. וכל אלו שמקדימין וקוראין קודם ארבעה עשר, אין קוראין אותה בפחות מעשרה.

ח) כפר שאין נכנסין בו בשני ובחמישי, אין קוראין אותה אלא בארבעה עשר. וכל עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית הכנסת לצורכי הציבור -- הרי היא ככפר, ומקדימין וקוראין ביום הכניסה; ואם אין בעיר עשרה בני אדם, תקנתו קלקלתו, והרי הם כאנשי עיר גדולה, ואין קוראין אלא בארבעה עשר.

ט) במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ביום הכניסה, בזמן שיש להם לישראל מלכות; אבל בזמן הזה, אין קוראין אותה אלא בזמנה -- שהוא יום ארבעה עשר ויום חמישה עשר: בני כפרים ובני עיירות, קוראין בארבעה עשר; ובני כרכין, קוראין בחמישה עשר.

י) בן עיר שהלך לכרך, ובן כרך שהלך לעיר -- אם הייתה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כמקומו; ואם לא היה בדעתו לחזור אלא אחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם. וכרך, וכל הסמוך לו, וכל הנראה עימו -- אם אין ביניהם יתר על אלפיים אמה -- הרי זה ככרך, וקוראין בחמישה עשר.

יא) עיר שהיא ספק, ואין ידוע אם הייתה מוקפת חומה בימות יהושוע בן נון, או אחר כן הוקפה -- קוראין בשני הימים, שהם ארבעה עשר וחמישה עשר, ובליליהן; ומברכין על קריאתה בארבעה עשר בלבד, הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם.

יב) קראו את המגילה באדר, ואחר כך עיברו בית דין את השנה -- חוזרין וקוראין אותה באדר השני, בזמנה.

יג) אין קוראין את המגילה בשבת -- גזירה, שמא ייטלנה בידו, וילך אצל מי שהוא בקי לקרותה, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים: שהכול חייבים בקריאתה, ואין הכול בקיאין בקריאתה. לפיכך אם חל זמן קריאתה בשבת, מקדימין וקוראין אותה קודם השבת; ושואלין ודורשין בהלכות פורים באותה שבת, כדי להזכיר שהוא פורים.

יד) כיצד, יום ארבעה עשר שחל להיות בשבת, בני עיירות, מקדימין וקוראין בערב שבת; ובני כרכים, קוראים בזמנם, באחד בשבת. חל יום חמישה עשר להיות בשבת, בני כרכים מקדימין וקוראין בערב שבת, שהוא יום ארבעה עשר; ובני עיירות קוראין בו ביום, שהוא זמנם: ונמצאו הכול, קוראין בארבעה עשר.

[Back]
<.footer.>