הלכות קידוש החודש פרק ו

א) בזמן שעושין על הראייה, היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה, כדרך שהאצטגנינין עושין, כדי לידע אם ייראה הירח או לא ייראה. ותחילת אותו החשבון, הוא החשבון שמחשבין בקירוב ויודעין שעת קיבוצם בלא דקדוק; ושעת קיבוצם בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי, הוא הנקרא מולד. ועיקרי החשבון שמחשבין בזמן שאין שם בית דין שיקבעו על הראייה, והוא חשבון שאנו מחשבין היום -- הוא הנקרא עיבור; ואלו הן:

ב) היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה. והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה, לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות.

ג) משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה, עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי, תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלושים מתחילת לילו, ושבע מאות ושלושה ותשעים חלקים משעת שלוש עשרה -- וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד, וזה הוא חודשה של לבנה.

ד) שנה של לבנה, אם תהיה שנים עשר חודש מחודשים אלו, יהיה כללה שלוש מאות וארבעה וחמישים יום ושמונה שעות ושמונה מאות ושישה ושבעים חלקים; ואם תהיה מעוברת ותהיה השנה שלושה עשר חודש, יהיה כללה שלוש מאות שלושה ושמונים יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים. ושנת החמה, היא שלוש מאות חמישה ושישים יום ושש שעות. נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה, עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתיים וארבעה חלקים.

ה) כשתשליך ימי חודש הלבנה שבעה שבעה, שהם ימי השבוע, יישאר יום אחד ושתים עשרה שעות ושבע מאות ושלושה ותשעים חלקים, סימן להם א' י"ב תשצ"ג -- וזו היא שארית חודש הלבנה. וכן כשתשליך ימי שנת הלבנה שבעה שבעה, אם שנה פשוטה היא, יישאר ממנה ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות ושישה ושבעים חלקים, סימן להן ד' ח' תתע"ו -- וזו היא שארית שנה פשוטה; ואם שנה מעוברת היא, תהיה שאריתה חמישה ימים ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, סימן להם ה' כ"א תקפ"ט.

ו) כשיהיה עימך ידוע מולד חודש מן החודשים, ותוסיף עליו א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד חודש שאחריו, ותדע באי זה יום מימי השבוע ובאי זו שעה ובכמה חלקים יהיה. [ז] כיצד, הרי שהיה מולד ניסן באחד בשבת בחמש שעות ביום ומאה ושבעה חלקים, סימן להם א' ה' ק"ז.

ז) כשתוסיף עליו שארית חודש הלבנה, והוא א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד אייר בליל שלישי חמש שעות בלילה ותשע מאות חלקים, סימן להם ג' ה' תת"ק. ועל דרך זו, עד סוף העולם, חודש אחר חודש.

ח) וכן כשיהיה עימך ידוע מולד שנה זו, ותוסיף שאריתה על ימי המולד, אם פשוטה היא שארית הפשוטה, ואם מעוברת היא שארית המעוברת -- ייצא לך מולד שנה שלאחריה. וכן שנה אחר שנה, עד סוף העולם. והמולד הראשון שממנו תתחיל, הוא מולד שהיה בשנה הראשונה של יצירה, והוא היה בליל שני חמש שעות בלילה ומאתיים וארבעה חלקים, סימן להם ב' ה' ר"ד; וממנו הוא תחילת החשבון.

ט) בכל החשבונות האלו שתדע מהם המולד, כשתוסיף שארית עם שארית, כשיתקבץ מן החלקים אלף ושמונים, תשלים שעה אחת ותוסיף אותה למניין השעות; וכשיתקבץ מן השעות ארבע ועשרים, תשלים יום ותוסיף למניין הימים; וכשיתקבץ מן הימים יותר על שבעה, תשליך שבעה מן המניין ותניח השאר, שאין אנו מחשבין לידע מניין הימים, אלא לידע באי זה יום מימי השבוע ובאיזו שעה ואיזה חלק יהיה המולד.

י) כל תשע עשרה שנה, שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות -- נקרא מחזור; ולמה סמכנו על מניין זה, שבזמן שאתה מקבץ מניין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן, ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למניין הימים -- תמצא הכול תשע עשרה שנה משני החמה, שכל שנה מהן שלוש מאות וחמישה ושישים יום ושש שעות בשווה: ולא יישאר ממניין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה זו, חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמישה חלקים, סימן להם א' תפ"ה.

יא) נמצא במחזור שהוא כזה, החודשים כולם חודשי הלבנה, והשנים שני החמה; והשבע השנים המעוברות שבכל מחזור ומחזור לפי חשבון זה, הן שנה שלישית מן המחזור ושישית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת תשע עשרה.

יב) כשתקבץ שארית כל שנה משתים עשרה שנה הפשוטות, שהיא ד' ח' תתע"ו, ושארית כל שנה משבע שנים המעוברות, שהיא ה' כ"א תקפ"ט, ותשליך הכול שבעה שבעה -- יישאר שני ימים ושש עשרה שעות וחמש מאות וחמישה ותשעים חלקים, סימן להם ב' י"ו תקצ"ה; וזה הוא שארית המחזור.

יג) כשיהיה לך ידוע מולד תחילת מחזור, ותוסיף עליו ב' י"ו תקצ"ה, ייצא לך מולד תחילת המחזור שאחריו; וכן מולד כל מחזור ומחזור, עד סוף העולם. וכבר אמרנו שמולד תחילת המחזור הראשון היה ב' ה' ר"ד. ומולד השנה, הוא מולד תשרי של אותה השנה.

יד) ובדרך הזאת תדע מולד כל שנה שתרצה, ומולד כל חודש שתרצה, משנים שעברו, או משנים שעתידים לבוא. כיצד, תיקח שני יצירה שעברו וגמרו, ותעשה אותם מחזורין של תשע עשרה תשע עשרה, ותדע מניין המחזורין שעברו, ומניין השנים שעברו ממחזור שעדיין לא נשלם; ותיקח לכל מחזור ומחזור ב' י"ו תקצ"ה, ולכל שנה פשוטה משני המחזור שלא נשלם ד' ח' תתע"ו, ולכל שנה מעוברת ה' כ"א תקפ"ט. ותקבץ הכול, ותשלים החלקים שעות, ותשלים השעות ימים, והימים תשליכם שבעה שבעה; והנשאר מן הימים ומן השעות והחלקים, הוא מולד שנה שתרצה לידע מולדה.

טו) מולד השנה שיצא בחשבון זה, הוא מולד ראש חודש תשרי. וכשתוסיף עליו א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד מרחשוון; וכשתוסיף על מולד מרחשוון א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד כסליו; וכן לכל חודש וחודש זה אחר זה, עד סוף העולם.

---

הלכות קידוש החודש פרק ז

א) אין קובעין לעולם ראש חודש תשרי לפי חשבון זה, לא באחד בשבת, ולא ברביעי בשבת, ולא בערב שבת -- סימן להם אד"ו; אלא כשיהיה מולד תשרי באחד משלושה ימים האלו, קובעין ראש חודש ביום שלאחריו. כיצד, הרי שהיה המולד באחד בשבת, קובעין ראש חודש תשרי בשני; ואם יהיה המולד ברביעי, קובעין ראש חודש בחמישי; ואם יהיה המולד בשישי, קובעין ראש חודש בשביעי.

ב) וכן אם יהיה המולד בחצי היום או למעלה מחצי היום, קובעין ראש חודש ביום שלאחריו. כיצד, הרי שהיה המולד ביום שני שש שעות ביום או יתר על שש שעות, קובעין ראש חודש בשלישי. ואם יהיה המולד קודם חצי היום, אפילו בחלק אחד, קובעין ראש החודש באותו יום המולד עצמו -- והוא, שלא יהיה אותו היום מימי אד"ו.

ג) כשיהיה המולד בחצות היום או אחר חצות ויידחה ליום שלאחריו, אם יהיה היום שלאחריו מימי אד"ו, הרי זה נדחה לשלאחר אחריו, ויהיה ראש החודש קבוע בשלישי מיום המולד. כיצד, הרי שיהיה המולד בשבת בחצות, סימן ז' י"ח, קובעין ראש החודש בשנה שמולדה כזה, בשני בשבת; וכן אם היה המולד בשלישי בחצות או אחר חצות, קובעין ראש החודש בחמישי בשבת.

ד) מולד תשרי שיצא בחשבון זה בליל שלישי בתשע שעות בלילה ומאתיים וארבעה חלקים משעה עשירית, סימנה ג' ט' ר"ד, או יותר על זה -- אם הייתה שנה פשוטה, דוחין את ראש החודש, ואין קובעין אותו בשלישי בשנה זו, אלא בחמישי בשבת.

ה) וכן אם יצא מולד תשרי ביום שני בשלוש שעות ביום וחמש מאות ושמונים ותשעה חלקים משעה רביעית, סימנה ב' ט"ו תקפ"ט, או יתר על כן -- אם הייתה אותה השנה מוצאי המעוברת, שהייתה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת, אין קובעין ראש החודש בשני בשנה זו, אלא בשלישי.

ו) היה מולד השנה הפשוטה שאמרנו שתדחה לחמישי פחות חלק אחד, כגון שיצא סימנה ג' ט' ר"ג או פחות מזה, קובעין אותה בשלישי; וכן אם היה מולד מוצאי המועברת פחות חלק, כגון שהיה סימנה ב' ט"ו תקפ"ח או פחות מזה, קובעין אותה בשני.

ז) נמצא דרך קביעת ראש חודש תשרי לפי חשבון זה, כך הוא: תחשב ותדע המולד באי זה יום יהיה, ובכמה שעות מן היום או מן הלילה, ובכמה חלקים מן השעה. ויום המולד הוא יום הקביעה לעולם, אלא אם כן היה באחד בשבת או ברביעי או בערב שבת, או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות, או אם היה במאתיים וארבעה חלקים משעה עשירית מליל שלישי או יותר על זה והייתה שנה פשוטה, או שהיה המולד בחמש מאות תשעה ושמונים חלקים משעה רביעית מיום שני והייתה השנה פשוטה שאחר המעוברת -- שאם יארע אחד מארבעה דברים האלו, אין קובעין ביום המולד, אלא ביום שלאחריו או שלאחר אחריו, כדרך שביארנו.

ח) [ז] ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו, לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהילוכם האמצעי, לא במקומם האמיתי, כמו שהודענו; לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה, כדי לפגוע ביום הקיבוץ האמיתי. כיצד, בשלישי קובעין, ברביעי דוחין, בחמישי קובעין, בשישי דוחין, בשבת קובעין, באחד בשבת דוחין, בשני קובעין.

ט) [ח] ועיקר שאר הארבע דחייות האלו, הוא זה העיקר שאמרנו, שהחשבון הזה במהלך אמצעי; וראיה לדבר, שהרי המולד יהיה בליל שלישי ויידחה לחמישי, ופעמים רבות לא יהיה ירח בליל חמישי. ולא עוד, אלא ולא בליל שישי, מכלל שלא נתקבצו השמש והירח קיבוץ אמיתי אלא בחמישי.

---

הלכות קידוש החודש פרק ח

א) חודשה של לבנה, תשעה ועשרים יום ומחצה וחלקים כמו שביארנו; ואי אפשר לומר שראש החודש יהיה במקצת היום, עד שיהיה מקצת היום מחודש שעבר ומקצתו מהבא -- שנאמר "עד חודש ימים" (במדבר יא,כ), מפי השמועה למדו, שימים אתה מחשב לחודש, ואי אתה מחשב שעות.

ב) לפיכך עושין חודשי הלבנה, מהם חודש חסר תשעה ועשרים יום בלבד, ואף על פי שחודשה של לבנה יתר על זה בשעות, וחודש מלא משלושים יום, ואף על פי שחודשה של לבנה פחות מזה בשעות -- כדי שלא לחשב בחודש שעות, אלא ימים שלמים.

ג) אילו היה חודשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד, היו כל השנים חודש מלא וחודש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלוש מאות ארבעה וחמישים יום, שישה חודשים חסרים ושישה חודשים מלאים; אבל מפני החלקים שיש בכל חודש וחודש יותר על חצי היום, יתקבץ מהם שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חודשים חסרים יותר על המלאים, ובמקצת השנים חודשים מלאים יותר על החסרים.

ד) יום שלושים, לעולם עושין אותו ראש חודש בחשבון זה. אם היה החודש שעבר חסר, יהיה יום שלושים ראש חודש הבא. ואם היה החודש שעבר מלא, יהיה יום שלושים ראש חודש, הואיל ומקצתו ראש חודש, ויהיה תשלום החודש המלא שעבר; ויהיה יום אחד ושלושים ראש החודש הבא, וממנו הוא המניין, והוא יום הקביעה. ולפיכך עושין ראשי חודשים בחשבון זה, חודש אחד יום אחד בלבד, וחודש אחד שני ימים.

ה) סדר החודשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה, כך הוא: תשרי, לעולם מלא; וחודש טבת, לעולם חסר; ומטבת ואילך, אחד מלא ואחד חסר על הסדר. כיצד, טבת חסר, שבט מלא, אדר חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיוון מלא, תמוז חסר, אב מלא, אלול חסר. ובשנה המעוברת, אדר ראשון מלא, ואדר שני חסר.

ו) נשארו שני החודשים, שהם מרחשוון וכסליו -- פעמים יהיו שניהם מלאים, ופעמים יהיו שניהם חסרים, ופעמים יהיה מרחשוון חסר וכסליו שלם. ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו מלאים, היא שנקראו חודשיה שלמים; ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו חסרים, נקראו חודשיה חסרין; ושנה שיהיו בה מרחשוון חסר וכסליו מלא, נקראו חודשיה כסדרן.

ז) דרך ידיעת השנה אם חודשיה מלאים, או חסרים, או כסדרן לפי חשבון זה, כך הוא: תדע תחילה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סידור חודשיה, כמו שביארנו בפרק שביעי; ותדע יום שייקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשב מניין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו. אם תמצא ביניהם שני ימים, יהיו חודשי השנה חסרים; ואם תמצא ביניהם שלושה ימים, יהיו כסדרם; ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים, יהיו שלמים.

ח) במה דברים אמורים, בשהייתה השנה שתרצה לידע סידור חודשיה פשוטה. אבל אם הייתה מעוברת, אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים, יהיו חודשי אותה השנה המעוברת חסרים; ואם תמצא ביניהם חמישה ימים, יהיו כסדרם; ואם תמצא ביניהם שישה, יהיו שלמים.

ט) כיצד, הרי שרצינו לידע סידור חודשי שנה זו, והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה, וראש השנה שלאחריה בשני בשבת; נמצא ביניהן שלושה ימים, ידענו ששנה זו חודשיה כסדרם. ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי, היו חודשי שנה זו שלמים; ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת, ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת, היו חודשי שנה זו חסרין. ועל דרך זו תחשב לשנה המעוברת, כמו שביארנו.

י) יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חודשי השנה, והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחייות שביארנו דרכם; ואלו הם: כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי, תהיה לעולם כסדרם לפי חשבון זה, בין פשוטה, בין מעוברת; ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני, לא תהיה כסדרם לעולם, בין בפשוטה, בין במעוברת; ואם יהיה ראש השנה בחמישי, אם פשוטה היא, אי אפשר שיהיו חודשיה חסרים לפי חשבון זה, ואם מעוברת היא, אי אפשר שיהיו חודשיה כסדרם לפי חשבון זה.